יעל גורן קרפ | עיצוב פנים והדמיה
גבול כמקום
עיצוב שוק מקומי כמרחב מקשר על קו התפר
בין העיר הדתית בני ברק לשכנתה החילונית רמת גן
רקע: נקודת המוצא של הפרוייקט היתה בעוול החברתי שבישראל אין תחבורה ציבורית בשבת כתוצאה מכפייה דתית. לכפייה הדתית בישראל יש השפעה רבה כמעט בכל תחומי החיים: נישואין מעמד האישה, תחבורה, עסקים ועוד, דברים שמשפיעים רבות גם על חיי החילונים בישראל. במהלך החקירה נחשפתי להמון מידע שגרם לי להבין כמה ריחוק יש בין האוכלוסיה הדתית לחילונית בישראל, ריחוק עליו אני שואפת לגשר בעזרת מענה מרחבי. יצירת מקום משותף שיאפשר קירבה והכירות בין שתי האוכלוסיות ואולי בסופו של דבר יאפשר תחילה של הידברות.
בחיפושי אחר מקום פוטנציאלי להתערבות חיפשתי מקום בו דתיות פוגשת חילוניות במרחב העירוני. במקום הראשון שחקרתי המפגש היה בין שכונת רמת החייל בתל אביב, שכונה חילונית ובין בתי הכנסת. במצב הנוכחי של השכונה בתי הכנסת הולכים וננטשים (כפי שניתן לראות במיפוי בתי הכנסת), ראיתי בכך הזדמנות ליצור את המרחב המקשר, אך הבנתי שכדי ששיתוף פעולה יעבוד, על המרחב המשותף להיות מקום שאיננו שייך רק לאחד הצדדים, אלא הוא צריך להיות מקום בו שתי האוכלוסיות שוות, מרחב ביניים.
לאחר ההבנה כי המרחב המשותף צריך להיות מרחב ביניים, בחרתי להתמקד בקו הגבול בין העיר הדתית בני ברק לשכנתה החילונית רמת גן. במהלך החקירה בחנתי את רחוב ז'בוטינסקי שנמצא משני צידי הגבול וגיליתי שהשוני התפיסתי בין שתי האוכלוסיות בא לידי ביטוי גם במרחב הציבורי. כאן למשל ניתן לראות את קופות הצדקה שמציפות את המרחב הדתי ונפסקות עם הגעתן לגבול עם הצד החילוני. לעומת זאת במרחב החילוני, יש לא מעט שלטים עם תמונות של אנשים, משני המינים וכשחוצים את הגבול אל הצד הדתי נשארות רק תמונות של גברים בשילוט וגם הן מועטות. לאחר הסתכלות על גורמים סטטיים במרחב הסתכלתי על הגורם האנושי. בחנתי את האופן שבו שני המגזרים פזורים במרחב וסיווגתי אותם על פי אופן הלבוש שלהם. ניתן לראות כי כבר באזור הגבול החלוקה ברורה, לרוב, דתי יהיה במרחב הדתי וחילוני במרחב החילוני. האופן שבו שני המגזרים פזורים במרחב מעיד על חוסר האינטראקציה ביניהם דבר המאפשר לסטיגמות לחלחל ולנתק לגדול.
 |  |  |
|---|
גורם נוסף המשפיע על פיזור המגזרים במרחב, הוא היותו של הגבול כביש, מרחב הגבול סובב סביב הרכב ולכן הולכי הרגל נדחקים לפינה והאינטראקציה ביניהם נמנעת. בהמשך להבנה של הסיטואציה הקיימת ניסחתי את מטרת ההתערבות – הפיכת הגבול למקום, מקום שיאפשר אינטראקציה חיובית בין אנשים משתי האוכלוסיות, שיחשוף בפני כל צד את הטוב שבאחר ושתתאפשר בו הכירות אמתית דרכה אדם יוכל לראות את האחר כאדם ולא כמגזר שלם. דרך פעולה ראשונה להשגת המטרה היא חשיפת הטוב שיש לאחר להציע על ידי יצירת שוק מקומי באזור הגבול שיאגד שלוחות של מקומות חיוביים משני הצדדים שישרתו את שתי האוכלוסיות. מבחינת מקום, כיום עיקרו של המרחב הוא כביש, בהתערבות אני רוצה לנצל את התכנית העתידית של רחוב ז'בוטינסקי, על פיה תבנה רכבת תחתית קלה מתחת לרחוב. כך אוכל לתכנן מרחב שהוא בעד הולכי הרגל ובשבילם על ידי הרחבת המדרכה על חשבון הכביש. לשם יצירת מרחב השוק הגדרתי את אזור ההתערבות בעזרת גבולות גזרה - החזיתות של הבניינים הבנויים (כפי שניתן לראות בתכנית ובחתכים).
השוק יהיה פעיל בימים חמישי ושישי וישמש כאזור משותף לבילוי וקניות לקראת סוף השבוע. מכיוון שהשוק פעיל רק יומיים בשבוע ראיתי לנכון להפוך את המרחב לדינמי. מרחב שביום יום יהיה מרווח ופנוי ובימים בו השוק פתוח המרחב כולו ישתנה לטובת השוק, בעזרת אלמנטים דינמיים שישלפו מתוך דק העץ שישמש כמדרכה. במרחב יהיו אלמנטים דינמיים נוספים כמו אלמנט שביום יום משמש כספסל ישיבה רגיל ובימי השוק הופך לשולחן אוכל בו משפחות יכולות לשבת ולאכול מהדברים שקנו בשוק. היה לי חשוב להעמיק את הקשר בין שני הצדדים כבר מגיל צעיר ולכן יצרתי גם אזור משחק לילדים. כל אלו יהפכו את המרחב לכזה המעודד אינטראקציה שתאפשר הכירות בין שתי האוכלוסיות ואולי בתקווה יום אחד הפתרון למחלוקות יגיע מלמטה, מהאנשים.
